פסק-דין בתיק ת"ק 39799-06-11

התובע 1 הינו הבעלים של רכב (להלן: רכב התובעים) אשר ניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה עם רכבו של הנתבע 2 (להלן: רכב הנתבעים). התובעת 2 היתה הנהגת של רכב התובעים. הנתבע 2 היה הנהג של רכב הנתבעים.  הנתבעת 1 היתה המבטחת של רכב הנתבעים במועד קרות התאונה. מטעם התובעים העידה התובעת 2 ומטעם הנתבעים העיד הנתבע 2.

התובעת 2 טוענת כי בעת שנסעה ברכבה בכביש 443 לכיוון מודיעין, ובהיותה בנתיב הימני בכביש, רכב צד ג' שעמד בשול הימני ניסה בפתאומיות להיכנס אל תוך נתיב נסיעתה ולכן נאלצה להאט את מהירות נסיעתה. רכב הנתבעים שנסע מאחוריה פגע ברכב שבו נהגה בחלקו האחורי. הנתבע 2 טוען כי התאונה קרתה בצורה שונה מכפי שתואר ע"י התובעת 2  ולטענתו רכב התובעים עמד בשול הימני ולפניו רכב נוסף, וכי רכב התובעים סטה מתוך השול הימני אל תוך נתיב נסיעתו. לטענת נתבע 2 האשם לקרות התאונה רובץ באופן מלא לפתחה של התובעת 2.

מדובר בגרסה מול גרסה. לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון במסמכים השונים שהוגשו ע"י שני הצדדים, הגעתי למסקנה כי האחריות לקרות התאונה רובצת באופן מלא לפתחו של הנתבע 2. להלן נימוקי:

א.      לא מצאתי כי קיימות סתירות בראיות שהוגשו מטעם התובעת 2. התיאור שמסרה בבית המשפט לאופן קרות התאונה תואם את הדברים שמסרה בהודעתה על התאונה לחברת הביטוח שבו מבוטח רכבה, ואשר צורפה לכתב התביעה;

ב.       נציג הנתבעת 1 הגיש לתיק בית משפט שרטוט שנערך במוסך שבו תוקן רכבם של התובעים, ואשר מתאר את אופן קרות התאונה (נ/2). התיאור שעולה מהשרטוט עולה בקנה אחד עם התיאור שנמסר ע"י התובעת 2 לגבי אופן קרות התאונה. יודגש כי התובעת 2 לא מצאה לנכון לצרף את שרטוט זה לתביעתה וגם לא הגישה אותו לתיק בית משפט במהלך שמיעת עדותה. השרטוט, כאמור, הוגש כראיה דווקא מטעם הנתבעים;

ג.        עיינתי בתמונות של שני הרכבים שניזוקו במהלך התאונה. רכב התובעים ניזוק בצידו השמאלי של הפגוש האחורי. בחוו"ד שמאי שצורפה לכתב התביעה אין אינדיקציה לנזקים בצידי רכב התובעים. כמו כן, רכב הנתבעים ניזוק בחזית הימנית קדמית שלו. אין אינדיקציה בתמונות שהוגשו לתיק בית משפט לקיומם של נזקים בצדדיו של רכב הנתבעים. במילים אחרות, מדובר בפגיעה שאירעה בקו ישר בהיות שני הרכבים אחד אחרי השני, דבר שאינו מתיישב עם התיאור שנמסר ע"י הנתבע 2 לסטיה פתאומית של רכב מהשול הימני של הכביש אל תוך נתיב נסיעתו. המיקום של הפגיעות אצל שני הרכבים יכול להעיד על כך ששני הרכבים לא היו בדיוק באותו מיקום בתוך הנתיב הימני, בעת קרות התאונה. אינני שולל את האפשרות כי ייתכן ורכב הנתבעים היה מצוי במעט בחלקו השמאלי יותר של נתיב נסיעתו (או לחילופין שרכב התובעים היה במעט בחלקו הימני יותר של נתיב נסיעתו), אך  לא התרשמתי כי רכב התובעים היה מלכתחילה בשול הימני וסטה מתוך השול הימני אל תוך הנתיב הימני בכביש ;

לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי נתבע 2 נושא במלוא האחריות לקרות התאונה. בסיס האחריות הינו אי שמירת מרחק סביר מהרכב שנסע לפניו. 

התובעים צרפו לכתב התביעה אישור בדבר אי הגשת תביעה לחברת הביטוח שבה היה מבוטח רכבם במועד קרות התאונה. כמו כן, צורפה חוות דעת שמאי לגבי הנזק שנגרם לרכב התובעים.

לפיכך, הנני מורה לנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 1 את הסכומים הבאים:

א.       600 ש"ח עבור שכר טרחת שמאי, על פי קבלה שצורפה לכתב התביעה מיום 18.2.2011

ב.              5,655 ש"ח עבור הנזקים שנגרמו לרכב התובעים, וזאת על פי חוו"ד שמאי וחשבונית מטעם המוסך שבו תוקן הרכב.

ג.               1,200 ש"ח עבור הוצאות משפט. לצורך קביעת הוצאות המשפט לקחתי בחשבון את העובדה כי הדיון בתיק זה נדחה מספר פעמים לצורך איתורו של הנתבע 2.

לסכומים המפורטים בפסקאות א' ו-ב' לעיל יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.2.11 ועד למועד התשלום בפועל.

לסכום המפורט בסעיף ג' לעיל, יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. 

המזכירות תשלח העתק פסק הדין  לצדדים בדואר.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט  המחוזי במחז מרכז תוך 15 יום.

ניתן היום,  כ' טבת תשע"ג, 02 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: